בשנים האחרונות עובר שוק המלח שינוי משמעותי עם דחיקתו מהמטבח של מלח הבישול הרגיל, הזמין בכל חנות מזון או סופר, המלח הלבן שאתם רגילים להושיט את היד ולקנות אותו באופן אוטומטי מבלי להקדיש לעניין מחשבה נוספת.
ועליית קרנם של המלחים הטבעיים, אלו המכונים היום “מלחי גורמה”.
נראה שזוהי איננה מגמה זניחה כי אם, מגמה שמתבססת ואף צפויה להתרחב בשנים הבאות.
כבר כיום מדובר בשוק המגלגל כסף רב והצפי הוא שעד שנת 2019 יגלגל שוק זה מיליוני דולרים, כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת.
E – Estimated
P – Projected
Source: MarketsandMarkets Analysis
מעניין להסתכל על הגורמים להתעוררות שוק המלחים הטבעיים בישראל ובעולם ואת זה נעשה בשורות הבאות.
הבנה טובה יותר של בעיות הבריאות הנובעות מצריכת נתרן מופרזת
למלח היה שמור מאז ומתמיד, מקום של כבוד כבר מאז ימי קדם של ההתפתחות האנושית.
כמעט בכל חברה אנושית לאורך ההיסטוריה נעשה שימוש במלח למגוון צרכים: לא רק במטבח אלא, גם ברפואה, בכלכלה, במסחר, בפוליטיקה ואפילו במנהגים הדתיים.
למרות זאת, בשנים האחרונות זכה המלח למוניטין שלילי בטיעון שראיות מדעיות וסקירת ספרות של מחקרים אפידמיולוגיים מוכיחים כי צריכת מלח מופרזת היא גורם מרכזי המהווה סיכון לבריאות,
וכי הפחתת צריכת מלח יכולה להציל חיים ולצמצם את עלות הטיפול הרפואי.
כך לדוגמה, בתקופה הקדומה של האנושות צריכת המלח הייתה 0.25 ג’ ליום ואילו בעשורים האחרונים עולה צריכת המלח בהדרגה, וכיום עומדת על 12-9 גרם ביום – פי 50 מצריכת המלח בימי קדם.
כתוצאה מהמסקנות הללו ייסדו מדינות רבות ואף משרד הבריאות בישראל, תכנית לאומית להפחתה בצריכת המלח.
במקביל החלו להישמע יותר ויותר קולות גם מצד שוחרי בריאות התומכים בנחיצות צמצום צריכת המלח, קולות הקוראים למי שבוחר להמשיך ולצרוך מלח,
למצוא תחליפים טבעיים ככל האפשר למלח הבישול השולחני המצוי בכל מטבח כמעט.
כשהמסר הוא: “נכון, רצוי להפחית בצריכת המלח אבל אם כבר אוכלים ממנו, עדיף לבחור לאכול מלח מלא טבעי”.
מודעות הולכת וגדלה של הצרכנים לבריאותם
האינטרנט והכלים הטכנולוגיים העומדים לשימושם, נותנים לצרכנים של היום נגישות למידע רב גם בתחום הבריאות והתזונה.
מודעות זו משפיעה על העדפות הצרכן הישראלי השואף לצרוך אוכל טבעי ובריא יותר, נטול חומרים סינטטיים, חומרים משמרים ותוספים כימיים ותעשייתיים לסוגיהם.
שאיפה זו באה לידי ביטוי בנכונותו של צרכן זה להשקיע זמן ואנרגיות בבדיקה קפדנית של תווית המוצרים שהוא מכניס לעגלת הקניות שלו.
העובדה שמלחי גורמה נמכרים כמוצרים טבעיים תואמת אף היא למודעות ההולכת וגדלה של יותר ויותר אנשים המבינים כי יש בידם להשפיע לחיוב על בריאותם, בזכות התזונה שלהם.
שפע תכניות בישול שהשתלטו על הפריים טיים
דחיפה נוספת לצמיחת שוק המלחים הטבעיים מספקות גם תוכניות בישול ה”מפוצצות” שיאי רייטינג – הן בישראל והן מעבר לים, המשודרות בטלוויזיה ובאינטרנט.
“מאסטר שף”, “משחקי השף”, “במטבח עם מרגול”, “דרך האוכל”, “טעמים” , “עושים שוק עם גיל חובב”, שום, פלפל ושמן זית, “סודות מתוקים”, “בעזרת השף”,
“איירון שף”, “מטבחי הגיהינום”, המתכון להצלחה”, “המטבח היהודי החדש”.
שפע תוכניות הבישול הנחשבות פופולאריות מאוד, יוצרות את הרושם שישראל הפכה למעצמה קולינרית של ממש.
ברבות מהתוכניות הללו נחשפים הצופים לשפים ושפיות מובילי דעה המבקשים להוכיח את מיומנותם המקצועית כשהם מציעים “חוויית בישול אקזוטית” ומשתמשים בחומרי גלם טריים לבניית מנות ייחודיות,
בעלות מראה אסתטי הנותנות תחושה של “יצירת אומנות”.
השפעת חשיפה זו מתבטאת בביקוש שגובר למזון הנתפס כ”גורמה”, מזון שהוא טרי, טבעי ונתפס כאיכותי ואף טעים יותר ממזון שאינו כזה.
יותר מסעדות גורמה
הצלחתן של התוכניות גם תרמה לעלייה ניכרת במספרן של מסעדות גורמה שבעליהן מתגאים בכך שהם משתמשים במטבח שלהם במרכיבים טריים ואיכותיים ומתחייבים לספק “חוויית אירוח כוללת יוצאת דופן”.
הצרכנים שנהנים מבישול בבית מבקשים לייצר לעצמם חוויה דומה גם במטבחם הפרטי, בין היתר באמצעות שימוש בחומרי גלם דומים לאלו שהם “ראו בטלוויזיה” או התנסו באכילתם במסעדה שביקרו בה.
נגישות גדולה יותר למוצרים שבעבר היה קשה יותר להשיגם
בעידן הדיגיטלי של היום אפשר לומר שהגבולות הגיאוגרפיים הפיזיים מתבטלים גם בתוך ישראל עצמה וגם מחוצה לה.
המשמעות היא, שלא משנה היכן הצרכן נמצא, הוא יכול להזמין את המוצר שהוא מעוניין בו, ולקבל אותו בהקלקת כפתור בלבד.
באופן טבעי , זמינות זו של המוצרים לא הייתה אפשרית בעבר כפי שהיא אפשרית כיום.
כל אלה יחד ולחוד, תרמו לצמיחתו של שוק המלחים הטבעיים שמספק היום מגוון רחב של סוגי מלחים העומדים לבחירת הצרכנים.
המלחים הטבעיים נבדלים ממלח השולחן התעשייתי הלבן המעובד בכבדות ומכיל לעיתים קרובות תוספות כימיות בלתי רצויות.
הגורמים המשפיעים על סוג המלח הם המקור ממנו הופק, וגם הדרך בה הופק ונאסף. ניתן להפיק מלח מאידוי מי ים ומעיינות מלוחים או מכריית סלעי מלח מהאדמה.
תהליך הפקת המלח ומשכו, משפיעים על גודל וצורת הגבישים – בתהליך גיבוש ארוך נוצרים גבישים גדולים, בתהליך גיבוש קצר נוצרים גרגרים קטנים יותר. וגם בכך נבדלים המלחים הטבעיים השונים.
הבדלים נוספים בין מלח בישול רגיל למלחים הטבעיים
המלחים הטבעיים זמינים בגדלים, צבעים וטעמים שונים. הצבע והטעם של המלח הטבעי מושפע ממינרלים ומחומרים נוספים המצויים בסביבת הגיבוש הטבעית שלו.
ועוד הבדל חשוב הוא העובדה שמלח טבעי מועשר במינרלים טבעיים הכרחיים לתפקוד האדם כגון סידן, מגנזיום ואשלגן.
לסיכום, הנתונים מראים שהביקוש למלחים טבעיים הנחשבים מלחי גורמה, הופך מ”טרנד” לתופעה של ממש שנראה שהיא כאן בכדי להישאר איתנו.
ואם טרם נכנסתם לעניין כדאי ללמוד יותר על שוק מתפתח זה בכדי להכיר ולהבין בצורה מעמיקה יותר את התועלות הבריאותיות שהוא עשוי לספק לכם.