ענף תוספי התזונה מתפתח מאוד בשנים האחרונות והפופולאריות שלו אף צפויה לעלות בשנים הקרובות.
לפי חברת המחקר GIA השוק העולמי של תוספי התזונה צפוי להגיע לשווי של 3.2 מיליארד דולר בשנה עד 2017.
ואילו גם בישראל נרשמה בעשור האחרון צמיחה משמעותית. לפי נתוני קבוצת דן אנד ברדסטריט, המתמחה בניהול סיכונים, שוק התוספים בישראל מגלגל כיום כ-800 מיליון שקל בשנה – ושיעור הצמיחה השנתי בענף הוא 3%-7%.
על פי נתוני משרד הבריאות כחמישית מהישראלים נוטלים תוספי תזונה, ובשנים האחרונות נצפית מגמת עלייה בשימוש בתוספים עם הגיל: בקרב גילאי 25-35 דיווחו 17% מהנשאלים על צריכת תוספי תזונה, בעוד שבקרב בני 55-64 דיווחו יותר מ-30% על שימוש בתוספים.
על אף הגידול המתמיד במספר המשתמשים בתוספים, קיימת עדיין נטייה רווחת בקרב הציבור הרחב לבלבל בין מה שמכונה ‘תוספי תזונה’ למונח ‘תוספי מזון’.
בשורות הבאות נעשה סדר בבלגן ונבהיר את ההבדלים בין שני המושגים הנפוצים הללו.
תוספי מזון Food Additives – הגדרה
תקנות בריאות הציבור (מזון – תוספי מזון), התשס”א-2001 מגדירות תוסף מזון כ”חומר המוסף למזון למטרה טכנולוגית, שאינו נועד לצריכה כשלעצמו כמזון או כרכיב בו”…
לפי ההגדרות, “מטרה טכנולוגית – מטרה הקשורה לייצור, עיבוד, הכנה, טיפול, אריזה, הובלה או אחסון של מזון, לרבות שיפור מראהו, ריחו, מרקמו, טעמו או צבעו”.
תוספי מזון מוספים לחלק ממוצרי המזון שאנו אוכלים, בתהליך הייצור שלהם, היות ורבים מעדיפים כיום לרכוש מזון מוכן המצריך עיבוד טכנולוגי.
פעולות העיבוד הטכנולוגי כוללות לדוגמה: טחינה, הקפאה, קירור, עיקור וגם הוספת תוספי מזון.
כל זאת, בכדי לייצר מזון העומד בציפיות הצרכן מבחינת מראה המזון, טעמו, המרקם שלו ועמידותו לתקופה ארוכה.
הקטגוריה של תוספי מזון כוללת כימיקלים כגון צבעי מאכל, ממתיקים, חומרים משמרים ומייצבים:
• צבעי מאכל – חומרים אשר מוסיפים או מחזירים לקדמותו צבע למזון.
• חומרים משמרים – מאפשרים לשמור ולאחסן את המזון לתקופה ארוכה.
• חומרים מעכבי חמצון – מונעים קלקול של שמנים וכן הם מעכבים פגיעה בצבע מוצר המזון.
• חומרים מתחלבים – מתחלבים מסייעים לערבוב רכיבים כמו שמן ומים אשר באופן טבעי אינם מתערבבים.
• חומרים מייצבים – בחומרים מייצבים משתמשים לעיתים קרובות בשילוב עם חומרים מתחלבים מכיוון שהם מונעים מהרכיבים לאחר הערבוב, להיפרד מחדש.
• חומרי המתקה – משמשים להקניית טעם מתוק למזון, עם כמות נמוכה של קלוריות יחסית לסוכר.
• מווסתי חומציות – משנים או מסדירים את החומציות או הבסיסיות של מוצר מזון.
• חומצות – חומרים אשר מגבירים את החומציות של מוצר מזון או שמקנים לו טעם חמוץ.
• מונעי קצף – מונעים או מפחיתים היווצרות של קצף במזון.
• חומרי מילוי – חומרים אשר תורמים להגדלת נפח מוצר מזון, ללא השפעה משמעותית על ערכו הקלורי.
• מלחים מתחלבים – חומרים אשר יוצרים מבנה מפוזר של חלבוני הגבינה ועל ידי כך מסייעים לפיזורם האחיד של שומנים ומרכיבים אחרים בתוך הגבינה.
• מחזקי טעם – חומרים אשר מגבירים את הטעם ו/או הריח הקיימים של מוצר מזון.
• חומרי הקצפה – מאפשרים פיזור אחיד של גז במוצר מזון מוצק או נוזלי.
• חומרי קרישה – מקנים למוצר מזון מרקם באמצעות יצירת קריש.
• חומרי הזגה – חומרים אשר משתמשים בהם על פני השטח החיצוני של המזון בכדי להקנות לו מראה מבריק או ציפוי מגן.
• חומרי הלחה – מונעים ממוצר מזון להתייבש.
• עמילנים מעובדים – חומרים שהופקו ע”י טיפול כימי בעמילן למאכל.
• חומרי הדף – גזים אשר דוחפים אתם מוצר מזון אל מחוץ למכל האריזה למעט אויר.
• חומרי תפיחה – חומרים אשר מגדילים את נפח הבצק ע”י שחרור גז.
• תצביות – חומרים אשר יוצרים תרכובות כימיות עם יונים מתכתיים.
• מסמיכים – חומרים המגדילים את הצמיגות של מוצר מזון.
סימון תוספי מזון
בכדי לזהות את תוספי המזון הללו עליכם להסתכל על תווית המוצר שאתם קונים בסופר או בחנות המכולת, ולחפש את הכותרת “רכיבים”.
התוספים רשומים תחת הרכיבים (כמו יתר הרכיבים במוצר) בסדר תכולה יורד, כלומר, תוסף המזון האחרון ברשימה נמצא בכמות הנמוכה ביותר.
התוספים רשומים בשמות קבוצתיים לפי המטרה הטכנולוגית (חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרים מייצבים וכו’), ולאחר כל שם קבוצתי מופיע השם של תוסף המזון או מספרו לפי הקהילה האירופית (מספר E).
קיימת קבוצת תוספי מזון שלגביה קיימת חובת סימון השם המלא ואין להסתפק בציון מספר E (כגון: צבע המאכל טרטראזין). הסיבה לכך היא שתוספים אלה עלולים לגרום לרגישות יתר בקרב אחוז מסוים של האוכלוסייה, ואנשים אלה צריכים להימנע מצריכת מזון המכיל תוספים אלה.
כאשר לתוסף מזון יש כמה מטרות טכנולוגיות (כגון: סודיום מטאביסולפיט – חומר משמר, מונע השחמה, מעכב חמצון, מלבין) הסימון הוא לפי המטרה הטכנולוגית העיקרית במוצר הספציפי.
(מתוך חוברת הסבר בנושא תוספי מזון, שירות המזון הארצי משרד הבריאות)
תוספי תזונה Dietary Supplements – הגדרה
תקנות בריאות הציבור מגדירות תוסף תזונה כ”ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, שאישר מנכ”ל משרד הבריאות לצריכה כמזון, ולרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה”.
בארה”ב ההגדרה של תוספי תזונה מפורטת יותר והיא אומרת: “מוצר שמטרתו להוסיף על התזונה, אשר עשוי או מכיל אחד או יותר מהרכיבים התזונתיים הבאים: ויטמין, מינרל, צמח מרפא (herb) או מוצר בוטני אחר, חומצת אמינו, חומר תזונתי לשימוש על ידי אדם המיועד לתסף את התזונה על ידי הגדלת התצרוכת היומית – או תרכיז, מטבוליט, מרכיב, תמצית או צירופים של רכיבים אלה”.
אמות מידה נוספות להגדרת מוצר כתוסף תזונה הם: המוצר מיועד לצריכה כגלולה, קפלייה, טבלית או נוזל, אינו מוצג כמזון או כפריט יחיד של ארוחה או תזונה, נושא את התווית ‘תוסף תזונה’.
אם כן, תוספי התזונה הם מוצרים שצורכים אותם בנוסף על האוכל הרגיל שאוכלים, שנועדו להשלים את התזונה ולספק לגופנו רכיבי תזונה החיוניים לתפקודו שאינם קיימים כלל או שמצויים בכמות קטנה מידי מהרצוי, לדוגמה: ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן, וחומצות אמינו.
רבים מתוספי התזונה הינם מוצרים טבעיים שבודדו מתוך צמחים או חומרים אורגניים אחרים.
בשנים האחרונות בוחרים ישראלים רבים לשלב בתזונתם תוספי תזונה מטעמים רבים ומגוונים: מסיבות של מניעת מחלות, ריפוי, העלאת איכות החיים ושיפור התפקוד – באופן נקודתי או לאורך זמן, האטת הזדקנות ונזקי סביבה (אנטי אייג’ינג) ועוד.
הצריכה של תוספי תזונה נפוצה בקבוצות אוכלוסייה מגוונות: נשים, גברים, ספורטאים ואנשים העוסקים בכושר, צמחונים, טבעונים ובשנים האחרונות מתפתחת תופעה של נטילת תוספי תזונה גם אצל ילדים ומתבגרים.
ובשלבים שונים של החיים כמו בגיל המעבר, ובגיל השלישי.
לסיכום,
תוסף מזון הוא חומר שנמצא בתוך האוכל שאוכלים – מוסיפים אותו למזון למטרה טכנולוגית, והוא אינו נועד לצריכה כשלעצמו כמזון או כרכיב במזון.
ואילו תוסף תזונה הוא תוספת של ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר (כולל תמצית, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה) שנועד לצריכה בפני עצמו בצורה של כמוסה, טבלית, משקה או בצורה אחרת – בנוסף לאוכל הרגיל שאוכלים.
