נדודי שינה

תוספי תזונה להפרעות שינה
חשיבותה של שינה

שינה רציפה ותקינה חיונית להתפתחות הקוגניטיבית, לתפקוד תקין של תהליכי החשיבה ועיבוד המידע, ולבריאות הפיזית והנפשית של האדם.

כמות שעות השינה הנחשבת תקינה, משתנה מאדם לאדם. כך לדוגמה, תינוקות ישנים 12 שעות ויותר ואילו אצל בוגרים ממוצע שעות השינה נע בין 6-8 שעות.

ישנם גם אנשים הזקוקים למספר נמוך אף יותר של שעות שינה. מכאן, שמספר שעות השינה אינו מעיד לכשעצמו, על הפרעת שינה.

מהי הפרעת שינה
הפרעות שינה עשויות לבוא לידי ביטוי בקושי להירדם, בשינה לא איכותית (המושפעת מהתרחשותם של אירועים שונים במהלך הלילה, למשל יקיצות מרובות), וברמת תפקוד נמוכה ביום שלמחרת.

בהיעדר הגדרה ברורה, תחושתו הסובייקטיבית של האדם היא המצביעה על התקיימותה או העדרה של הפרעת שינה: האם קשה לו להירדם, האם הוא מתעורר יותר מפעמיים במהלך הלילה או ישן מעט ממה שמספיק לו. מדד נוסף, הוא התחושה לאחר הקימה, האם ישנה תחושת רעננות ללא עייפות והתפקוד ביום שלמחרת מספק.

הגורמים להיווצרות הפרעות שינה
♦ הפרעות שינה על רקע פיזי

• צריכת מזונות וסוגי שתייה המכילים קפאין (Caffeine) : לדוגמה, תה, קולה, שוקולד. קפאין משפיע על מערכת העצבים המרכזית באמצעות גירוי מוגבר של תאי עצב.

השפעה זו מוצאת את ביטויה בערנות מוגברת ועיכוב שינה, גם כשמדובר בצריכת כמות של 1-2 מ”ג לק”ג משקל גוף, עבור מי שרגישים לקפאין.

• שימוש בחומרים כגון אמפטמינים: המשמשים כממריצים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית. צריכת אמפטמינים, שהם חומרים סינתטיים עשויה להוביל למגוון תופעות בלתי רצויות, ביניהן, עייפות כרונית וחוסר שינה.

• סיבות רפואיות ובעיות גופניות: כגון מחלה כרונית, עודף משקל קיצוני, הפרעות בפעילות בלוטת התריס, שינויים הורמונאליים אצל נשים (למשל, תסמונת טרום וסתית או הפסקת הוסת).

גם הפרעות נשימה עשויות לגרום למצב של הפרעות שינה חמורות.

• תסמונת הרגליים העצבניות (Restless Legs Syndrome): התסמונת כוללת,הפרעה עצבית המובילה לתנועות רגליים בלתי רצוניות, ומחזוריות (כלומר לא מדובר באירוע חד-פעמי),

תחושת נמלול , כאב זרמים, או לחץ פנימי ברגליים. ניתן להקל על התחושות הללו באמצעות ביצוע עיסוי, צעידה, מתיחת הרגליים והנעתם.

• תסמונת הפסקות נשימה בשינה (Sleep Related Breathing Disorder): דום נשימה בשינה, המכונה גם Sleep Apnea גורם ליקיצות מרובות בנות מספר שניות, במהלך הלילה.

התוצאה היא עייפות רבה ביום שלמחרת ונטייה לישנוניות, בעיקר במצבים פאסיביים, שאינם מצריכים פעילות.

• הפרעת שינה מעוכבת (Sleep Phase Delay Syndrome): הפרעה זו משויכת לאותן הפרעות שינה הנובעות מבעיה של תזמון השינה.

לעתים, הסובלים מהפרעה זו פעילים במהלך הלילה וישנים במהלך שעות היום. המשמעות היא קושי רב לנהל שגרת חיים המותאמת לסדר היום המקובל.

• הפרעות שינה נוספות הקשורות לקבוצת הפרעות שינה זו הינם: הפרעת שינה מוקדמת ומחזוריות שינה לא סדירה.
נרקולפסיה: הפרעת שינה שהחולים בה אינם מסוגלים להימנע מלהירדם שוב ושוב במהלך היום.

אינסומניה: הפרעה המתבטאת בקשיי הירדמות, יקיצות חוזרות ונשנות, וביקיצות בוקר מוקדמות.

קטפלקסיה: הפרעה נדירה שמתבטאת בשיתוק שרירים והעדר יכולת להזיז את איברי הגוף, דקות ספורות לאחר ההתעוררות מן השינה.

פאראסומניה: פעילות אוטומטית חריגה מתוך שינה, העשויה במקרים מסוימים, להוביל למצב של הפרעת שינה. לדוגמה, הליכה מתוך שינה, ביעותי לילה, חריקת שיניים בשינה, התקפי אפילפסיה בשינה ועוד.

♦ הפרעות שינה על רקע סביבתי

כאן מדובר על הפרעות שינה שמקורן בסיבות חיצוניות לאדם, כגון, רעשים או טמפרטורה גבוהה / נמוכה מידי, המקשים על האדם להירדם, ו/או תורמים ליקיצות במהלך הלילה.

♦ הפרעות שינה על רקע נפשי – רגשי

הפרעות שינה רבות נוצרות על רגע נפשי. טרדות היום יום, לחצים שונים, הרגלי החיים, מצבי רוח, דיכאון ומאפיינים אישותיים – כל אלו עשויים להשפיע בצורה משמעותית על אורך השינה ומידת איכותה.

הפרעות שינה גורמות לפגיעה קשה באיכות החיים

תהיינה אשר תהיינה, הסיבות להיווצרות הפרעות השינה, הרי שתוצאתן היא מיעוט בשעות שינה ביחס לצורכי הגוף. חסך שינה נקשר לתופעות של השמנה, גילויי עוינות, ועשוי לבוא לידי ביטוי במגוון תחושות ותופעות: עייפות קיצונית, חוסר יכולת לתפקד, חוסר יכולת להתרכז ולהתמקד, מצב רוח רע, עצבנות, דריכות ועוררות רגשית מתמדת, דופק מואץ חוסר סבלנות וחוסר מוטיבציה.

במצב כזה קשה כמובן, עד בלתי אפשרי, לתפקד כהלכה ביום למחרת. כלומר, לבצע את המשימות השוטפות והיומיומיות שיש לבצע ובאופן כללי, לקיים שגרת חיים מלאה. משמעות הדברים הינה פגיעה קשה באיכות החיים הכללית.

טיפול טבעי בנדודי שינה